|
בבית חולים גדול אני נשבה
נופל מגובה הפנטזיות
מטה-מטה עמוק
אל בין הסדינים
המיטות המונעות על גלגלים
קוראות לי
הסניטרים גדולים וחסונים
האחיות רחמניות
תהילתי
מתנוססת כבר בעיני רוחי
על שלטים רמים ונישאים
עיניהם הגאות של הרופאים
זוקפות את קומתי
תנו לי שוב
ללכת במסדרון עם עמוד אינפוזיה
תנו לי שוב
לשבת בכיסא גלגלים
ולהיות מובהל ממחלקה למחלקה
תנו לי שוב
לכתוב מכתבי תודה מרגשים
ואפילו לסחוט דמעות
מעיניי המטפלים
הבו לי ביטחון
שאם לא אסתדר בחוץ
אוכל תמיד לשוב
אל בין הכתלים העבים שלכם
להתרפק בזרועותיכם
להסתמם
להתאלחש
עד קץ הימים |
|
|
בוקר טוב רחל.
שיער יפה יש לך.
תיהני ממנו כל
עוד יש לך אותו.
מתוך ספרו של
ד"ר אפרוח ורוד,
"כיצד לבשר
לפציינטים
בעדינות רבה ככל
האפשר שיש להם
סרטן" |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.