קאבנוס תבורי / פנינה |
ואני בכיתי עליה דמעות של דם
ושאפתי את כל עשן האגזוזים,
לנשוף לה בפנים
והטבעתי אותה בנהר של ייסורים
במיטתה טבעה, האכלתי אותה במוח שלה
ואחרי כל זה,
כשעיניה היו שטופות דם,
חיבקתי אותה חזק,
הבטחתי לה שלא ניפרד לעולם
היא עלתה חסרת עור מתוך הים השחור
והגישה לי את הפנינה,
שקברה עמוק בלבה
הפנינה הייתה טוב לבה
וזהרה כמו שמש
חדרה ללבבות האנשים,
הכתה נשמתם בסנוורים
הפכה כולם לקדושים.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|