ומה אם יכולנו להיות יחד כמו שחלמתי?
רואה אותך וממבט ראשון מתאהבת.
כמו בסרטים, בספרים, בכל מקום שאנשים מנסים לצייר את אהבת האמת
כמשהו שנפל מהשמיים.
אבל את באמת נפלת מהשמיים, אני לא יכולה להפסיק לחשוב עלייך.
ואם דעתי לא הייתה מוסחת מכל אחת אחרת ברחוב כבר מזמן היינו
יחד.
יושבות על ספסל, וחם כמו גיהנום, ואני לא יודעת אם הידיים שלי
לחות כי חם או כי אני מחזיקה לך את היד באובססיביות כזו כאילו
את עוד רגע בורחת.
אבל ברור שתברחי, תראי, את יודעת שאני לא רצינית. לא איתך.
מחפשת את עצמי ומוצאת בזרועות של אחרים, ואת במקסימום במקסימום
פשוט עוד אחת וזהו.
אבל תראי מה זה, אני בכל זאת יושבת, וחושבת, וכותבת עלייך.
כנראה שלא סתם.

אלוהים עדי שאני לא מפתחת רגשות כל כך מהר.
זה שקר, אין אלוהים, ואני מתאהבת במבט.
אבל ברצינות, אני לא מצליחה להפסיק לחשוב עליך.
את יפה ומסתורית, מוכשרת ואמיתית, העיניים שלך אומרות לי הכל
ובו זמנית לא אומרות כלום, סוג של השקט הכי מבורך ששמעתי בחיים
שלי.
ומה את בכלל תמצאי בי, אני לא יודעת אם את יודעת אפילו.
למען האמת, את לא יודעת בכלל.
ואני רוצה לומר לך, אבל מתביישת, מפחדת, לא יודעת מה תהיה
התגובה ומפחדת שבכלל תהיה תגובה.
אולי נעשה הסכם, אני אגיד לך שאני אוהבת אותך ואז בחיים לא
ניפגש ולא נדבר? אני ארגיש בטוחה יותר.
למרות שלא אוכל לחיות אם אדע שאת רוצה להגיד לי משהו, ואני
אסרב לשמוע.
מטורף, באמת באמת מטורף שאני חושבת ככה.

את יודעת, יש לי חבר, שאני אוהבת אותו, אני חושבת שכן, אני
יודעת שכן.
קצת מוזר בינינו לאחרונה.
אנחנו לא מכירות אז היי, את יפה מאוד ואני רק יודעת את שמך ואת
מתל אביב.
אבל אני רוצה להכיר אותך יותר, לבלות איתך, לדבר איתך, לאכול
לישון לחבק להיות איתך, ואת לא יודעת.
ואולי אנחנו יכולות להיות יחד, כמו שחלמתי.
אני רואה אותך וממבט ראשון מתאהבת.
ומה איתך?