זרוע זרועה כוכבים,
מכה את הפנים האדומות
דמעות זולגות, זה תיקון עצמי,
נשלח משמיים למרר לי את החיים
הדיונות חולפות או שאני חולף עליהן,
בשמש צרובה בשמיים שצורבת עיניים
המימייה היא מימייה והיא עשויה מ-עור בהמה
הסוס מת מזמן, ספינת המדבר חלפה,
נשארה רק הדרך שהולכת ונמשכת
בחום ואבק וחולות רכים,
אל אינסוף זמן, אל מקום נסתר. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.