ברגע בו נולד השיר
הוא צרח, נשימות ראשונות
הנה כבר הוא מת לי
ומתחיל להסריח.
בשתי ידי כריתי קבר
חפרתי עמוק, ללא נשימה
בשדה הבוצי הפתוח
שלא יוכלו להריח.
עימו טמנתי נרות ופרחים
סתמתי גולל, רוח שרקה
חשבתי ישכב לעולמי עלמיא
אבל כשאיש לא השגיח...
הסבטקסט שלו החל להשמיע
רחשים מוזרים.
פתח בלחש, המשיך בצווחות אימים
הראשונים להתעורר ולבכות
היו התינוקות
זה לא יצא מהכלל
ההורים לא היו מסוגלים להבין
כשהילדים זעקו למה למה למה
אנחנו רוצים לשתות מים חיים
היו שחשבו שיש כאן משהו מוזר
עדיין לא קישרו בין הריחות לקולות.
בסוף לא נותרה ברירה
עירומים כביום היולדם
חמושים במגפיים
התאספו סביבו כולם
בתחינה אלי שמים.
כשהבינו שהאל נוקם
כל מה שנשאר לעשות
היה לפרוץ ביבבה
אל הדיבוק, שיצא. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.