למרות שידינו מכוסות עפר
מצלחת יום הדין
המשכנו להחליט שטויות,
משחיתים את הזמן
מחללים את קדושתו
ידינו
בוחשות בצלחת
באשליה שגורלנו מסתתר שם
ולא הוכרע הרחק בזמן,
כשהיינו ישנים.
חיינו , המשך של החלטות
פזיזות מאז, כשעוד
ירד עלינו הלילה המתוק של התקוות, בחלומות
עולם היה עפר לרגלינו,
נושאות אותנו למשך ההחלטה, הרחק מן הגורל
ודרך אליו,
עד שהכל יהפוך לעפר
אשר רוחנו תרומם
ויכסה עליונים ותחתונים
ונשמותינו מרחפות על פני תהום
בכל ימי הימים.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|