היה אחד חילוני,
שהציק לדתייה,
מדוע צריך להתפלל בדיוק אותו נוסח -
כל יום

זה כמו שאדם מספר לחבר בדיחה,
החבר צוחק,
אם יספר לו את אותה הבדיחה כעבור שעה,
החבר לא יצחק,
כי הוא שמע כבר את הבדיחה
אבל אם האדם יספר את אותה הבדיחה,
לחבר אחר -
הוא יצחק,
כי זה חבר אחר,
הוא לא שמע את הבדיחה קודם

כך כל יום הוא מסלול אחר
כל יום שומע את התפילה לראשונה
וכל יום מתקן את עצמו בהתאם לתפילה
יום היום לא שמע את התפילה של אתמול,
יום היום צריך את התפילה של היום,
כי הוא שומע אותה לראשונה

אם יום היום לא ישמע את התפילה של היום -
הוא יחלוף בלי ששמע
והתפילה שלמחרת לא תגיע אליו,
אלא רק ליום בו היא נאמרה.