החולצה מלבישה אותו, גם המכנסיים
לא הוא נועל את הנעליים,
אלא הנעליים נועלות את עצמן עליו
הוא הולך לבית הכנסת ואז מנהל את העולם
יש הרבה בעיות בעולם והוא עסוק
זה העולם שלו ויש הרבה לתקן
זה העולם שלנו - משוגעים ופסיכופתים
אם אין לך מטרה להשיג -
לשם מה אתה חי
אם אתה מכונת לחימה כמו כולם -
במי תילחם?
אם לא באחרים - אז בעצמך
אפילו עד השנייה האחרונה של חייך -
תחפוץ לצמוח ולהתפתח
מה מזה אתה לוקח אתך,
מה מזה נשאר כאן
יש אנשים שאין להם סיבה לחיות -
אבל הם חיים בכל זאת
הם מתים למות - אבל אסור
הם לא מוצאים טעם - אבל סוחבים
אין הרבה סיבות טובות לחיות בעולם הזה
אם קנית ארון - אתה מאושר?
יש לך איפה לאחסן את הבגדים
אבל כמו כלום השמחה נעלמת,
אתה מחפש מה עוד חסר
אמרו -
מי שיש לו מאה - רוצה מאתיים
מי שהשיג מאתיים - רוצה ארבע מאות
למה לא שלוש מאות?
עוד מאה ניסינו, לא עבד,
צריך להגדיל את המינון
כי המילוי היחידי וגם התכלית והמטרה והדרך,
היא לימוד תורה ויראת השם
כך החיים יציבים והנשמה מתמלא באור אלוקי,
שלא קהה כל עוד מתחזקים אותו
כך אתה גם לא ממש לגמרי מריונטה,
"הכול בידי שמיים - חוץ מיראת שמיים"
כי יראת שמיים צריכה לנבוע מרצון,
אם היא הייתה דבר שלא בוחרים בו,
אלא אדם עושה ולא יודע למה - מריונטה,
אז על מה מגיע לו שכר?
בעולם הזה ובעולם הבא ובגלגולים
כי העולם הזה הוא כמו מבוא לעולם הבא,
"התקן עצמך בפרוזדור לפני שתיכנס לטרקלין"
פה מתכוננים - החיים האמתיים מתחילים כשעוזבים את הגוף
אם לא תתכונן כראוי -
תחזור בעוד גלגול ובעוד אחד ועוד מאה -
עד שתהיה מתוקן
חיים שלמים של אושר בעולם הזה,
לא מגיעים לקרסוליים של דקת אושר בעולם הבא
והעולם הבא נצחי, אז תבינו כמה אושר יש בו,
מה גם שאין בו את המושג זמן
יש דבר כזה זמן -
אבל רק בעולם הזה. |