שום דבר אינו מובן מאיליו,
לא דרדר לא ערער לא עץ
לא שלמת בטון ומלט
לא מצחך העטור זהב שחור.
שום דבר אינו שלי ולא ימצא פה לעד,
לא חורשת האקליפטוס
לא גשר הגנון
ולא פנס בודד בקצה שכונה,
זה שהאיר את ילדותינו הקטנה.

שום דבר אינו מובן מאיליו,
לא אבא לא אימא לא בן לא אישה
לא בריאות לא גינה ולא אהבה,
ובטח שלא הנצח ובוא המשיח
עם התחייה הסליחה והמחילה.

אולי רק הרוע,
זה  שמציץ מדי פעם מעבר לפינה
או המוות שממתין כאקורד בסופה של איזו המנגינה
לפעמים בא הוא בחטף, לפעמים הוא מודיע,
אולי רק הוא
ודאי
בו לא צריך להשקיע
ואת דרכו אין מי שיפריע.