אגם דור / באר |
בתוכה בוץ וחרכים,
אשת חול יוצקת לתוכה,
נוזלים של הישרדות נוזלים
ומגיעים עד כמעט נקברים.
הפער שנפער, מתוך מים מתאדים,
מתעתדים להיות לרגעים בודדים לפחות,
לגעת בפיר שאול חסר תהודה,
להשקות.
נשים של בוץ ניצבות,
מעל, מתוך שמש מסנוורת,
דבר אינן רואות.
ומי זה מסתתר לו מטה,
בעלטה של עוד אחת האחרות.
אדון קירות ביצורי נשכחות,
נותן ונותר בעומק עצמו מיוסר,
ואלף כוונות מתאדות,
ולתוכן תקווה אחת עתיקה נאגרת,
עד כלות.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|