|
החיים כך אומרים חזקים מהכול
סביבנו בוער ושנייה מליפול
ואנחנו כמו נמצאים במבוך
מנסים לתמרן נזהרים מלדעוך
ובכל כיוון נמשכים לנסות
והזמן לא מספיק להכיל ולראות
שאבדה לה הדרך אי שם מאחור
ולבד מותשים ואין כוח לזכור
ולו רק הייתה איזו יד ללטף
את הלב שזקוק כי הוא כל-כך עייף
לחיבוק, למילה, למבט, לאפשר
כדי לתת עוד קצת כוח לפני המחר
כי אנחנו רצים והיום שוב עובר
ושכחנו שלנו אסור לוותר
על עצמינו ומה שעושה לנו טוב
על הצורך לחיות על חבר שקרוב |
|
|
אתם מכירים את
זה שלפעמים,
בשעות הקטנות של
הלילה, אתם
בוהים באוויר
(או בדף האחורי)
ופתאום יוצאת
לכם איזה מחשבה
ממש מקורית כזאת
שעוד לא היתה אף
פעם בסלוגן
ומגיע לה פרס
פוליצר לפחות?
אתם מכירים את
זה שאח"כ אתם
לוחצים בהתרגשות
"שלח לחמך",
מחכים שעה,
מחכים שעתיים,
מחכים שנתיים
והסלוגן לא
פורסם?
איזה דיכאון זה,
אה?
פרציפלוכה מחפשת
משמעות. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.