הולך שיכור ברחובות,
מחפש שמץ אהבה,
מאישה יפה ומשוחררת,
שתיתן לי מעט טעימה,
מיופייה המרהיב ונחמתה,
לנחם לבי הכואב.
שק צרות, המומיה חובשת פצעיה
לב שבור לזו שתקבל פניו
כולם ממהרים, תלוי על הקיר,
שמש וירח אפורים.
רציתי רק להגיד לך,
את כל מה שנדמה לך,
רואים לי בעיניים
פתאום זה מכה בי,
כל מה שיש בי, רק בגדול.
מה נותר מ-עלם,
שהלך לבקש אהבה ולא שב
לא נותר דבר
מה נותר מ-עלם, לא נותר דבר.
שרים עם הבנים,
שיר עצוב ושיר שמח,
בקול תרועה פורח על פני הגלים.
על כוס יין חמוץ ומקטרת,
נמסרות אגדות מ-דור לדור
כמו שור זירה זועם ותפארת,
מגלים בעשן צורות.
