אני מביא לך קרטון ריק
לארוז בו שאריות של חיים,
כמה מחברות,
קצת מסמכים.
צרור מפתחות של טופ גאן, אני
זוכר איך הבאתי לך חולצה
של הסרט כשרק התחלנו לצאת.
עכשיו אין לדעת אם ארזת אותה או זרקת
האם ראית אותה ודמעת?
האם חיבקת אותה וחייכת,
האם
שאריות,
זה לא מה שיהיה כתוב עליו בסוף.
בבית החדש שלך
לא יהיו שאריות שלי.
אני חושב
שזרקת הכול כמעט
לקרטון אטום בתוך הלב שלך
וכשאנחנו מתנשקים
שוכבים
ישנים
יוצאים
אולי הכול רק שאריות
של אהבה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.