פוסע בדרך לא סלולה לעבר היום הארוך בשנה,
הפעם ההרגשה כל כך משונה.
עבר הרבה זמן מאז שדרכינו נפרדו,
באותו היום קירות ליבי רעדו.
כל צעד אני זורק פירור של לחם כמשאיר עקבות,
אם תמצאי אותם תדעי שאלו הם פירורי אהבות.
עטופים בתקוות שרוח לא תישא אותם מהשביל לליבך,
שתוכלי לחפש אותי בשביל שפיזרתי בו קווים לדמותך. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.