|
הַטְּרוּבָּדוּרִים
כְּבָר חָצוּ מִזְמַן
אֶת ש-ִרְטוֹנוֹת הַחוֹל
הַמִּשְׁתַּפְּלִים לַיָּם
וְנֶעֶלְמוּ בַּחֲשֵׁכָה
נָסְעוּ הַרְחֵק
מֵעֵבֶר לָרְכָסִים.
רַק הֶבֶל שִׁירֵיהֶם
עוֹדוֹ נִדָּף
וּמִסְתַּלְסֵל
כְּאֵד שָׁקוּף
מוֹתִיר שֹׁבֶל
עָנֹג וּמִתְפּוֹגֵג
כְּסֶרַח אַווְרִירִי
בַּעֲלָטַת הַלֵּיל.
חוֹצָה אֶת קַו הָאֹופֶק
סְפִינָתָם
בְּמִפְרָש-ִים מְצֻיָּצִים
גּוֹרֶרֶת אֶת הַשֶּׁמֶשׁ.
בַּיָּם אֵין עֲקֵבוֹת
הִגִּיעַ יוֹם קְטַנּוֹת
לִוְויְתָנִים הִשְׁלִיכוּ אֶת עַצְמָם
עַל דְּיוּנוֹת הַחוֹלוֹת.
במקום "בַּעֲלֶטֶת" שהיא מילת המילון.
יצירה זו נרשמה באתר "צורה" שהיום הינו "צורה חדשה" וכמדומני
אינו פעיל. ונזכרתי בה ורשמתי אותה כאן בבמה חדשה.
2/10/2005ליאורה ברנשטיין (c) |
|
|
מה קורה אם יום
אחד בא גם לי
לראות עולם?
נראה אותכם
מטיילים כשתקוע
לכם מקל בתחת 24
שעות ביממה
סוכריה מוחה
בתוקף |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.