ברוריה קוחנובסקי / כמו נצקה |
כל כך קטנים
שאין הם נראים.
בכל זאת, אני טורחת רבות.
הקטנים גרים על הלשון
והם עמיתים.
קטנים אחרים סמויים מן העין.
היכן הם גרים?
האם הם טורפים?
אי-שקט שירי
אי-צדק פואטי.
השיר נקלע למבוך סתום
למבוי ללא מוצא.
(נצקה-פסלונים יפנים זערוריים).
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|