פתחתי לו את הדלת
אני מצטער שאני בא בשעה כזאת,
התכוננת לישון?
לא עכשיו, עניתי
הוא ישב נסער על הספה
מה העניין? שאלתי
אני לא יודע... הוא תפס בראשו,
לא יודע, הילד, אין לו מה לאכול
זו לא הבעיה שלנו, אמרתי
אם רק היה מבקש, אמר,
אם רק היה פשוט מבקש,
ישר הייתי משחרר לו כסף
אבל הוא לא מבקש, אמרתי
נכון... הא התבלבל פתאום
הסתכלתי עליו, הוא נראה מסכן,
פניתי למטבח וחזרתי עם בקבוק מיץ וכוס
תודה, תודה, הוא מלמל ושתה
הוא שתה ארבע כוסות בלי להרגיש
ואז שתק
מרגיש יותר טוב? שאלתי
בואי...
מה?
בואי...
התקרבתי והוא התחיל לגעת בי
חשבתי אולי, אבל הפסקתי אותו
די, די, זה לא הזמן
טוב, טוב, הוא אסף את עצמו במהירות,
אני אלך להתקלח, לישון
ואקום כמו נמר, נמר!
הוא נעמד
טוב, סליחה על השעה
זה בסדר, אמרתי
הוא פנה לדלת, זרק אליי מבט מהיר
והלך. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.