|
פישקתי את הרגליים
והאשכים שלי השתלשלו מגופי העירום כמו רימונים
היא הביטה בהם מלמטה
והזדקפה קמעה ללכוד אותם בין שפתיה
שפתיי הדבש שלה ליחכו את אשכיי הגדולים
וזה גרם לי לזקפה עצומה שהלכה והתגברה.
קול חיכוך ירכייך זו בזו,
גרם לעור גופי לסמור
כל מה שרציתי באותו הרגע,
זה להצית אותך בתשוקה
אך במקום זאת,
זחלתי אלייך כמו חתול
וחיככתי את לחיי,
באזור הפנימי של ירכייך
בתגובה את פערת,
את ליבת תשוקתך אליי. |
|
|
הוא אדום, אך
מדוע? זאת לא
נדע.
הוא כועס? או
חולה? הוא מזרון
הפלוגה?
ציפורן חודרת עד
אמצע השוק?
מתוך המעיים
יוצא לו תינוק?
אמא ברחה עם חבר
לבגדד?
ואולי סתם קרא
איזה סלוגן
נחמד?
הוי האיש האדום,
האדום שבצד
נחיריך מופנים
אל עינינו לעד
צפונותיך
כמוסות, לא כבוד
תבקש
הוי האיש האדום!
תגיד, יש לך
אש?
זוזו לסטרי, רגע
לפני הצתת
הרייכסטאג |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.