קאבנוס תבורי / חיוכים שלך |
העצב הדופק חרש את הראש
נשאר לי לכוון את התדר לשמחה
בלילה קר, בלב נשבר,
קשה לי לסיים את היחסים אתך
ים של זיכרונות, של חיוכים שלך,
מלטפים בי כמו ערגה
את האור הדלקתי כאן,
איפה ששמת אור שלך
בין קירות הבית, הקירות יכלו לספר,
כמה אור וחושך הבאת,
כמה בחרתי באור והתעלמתי מהחושך
והלב שלי 'דלק כמו ניאון.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|