רמי בקיש / ספארי של דגים |
בכל הזדמנות שואג.
האמינו לי שאני דואג
בכל הזדמנות דואג.
כמו דג.
הקולות האלה נשארים לי שם בפנים.
האמינו לי שאני מתאפק
בכל הזדמנות מתאפק
האמינו לי שאני מיישר את המרפק
האמינו לי שאני מתכנס ומשתתק
עד שעולה לי כל האדום לפנים.
ואז.
מתפרץ לכל הכיוונים
כל הדלתות הנעולות
פתאום פתוחות
פעמונים מהדהדים
רוחות שורקות
זרמים סוחפים
מילים מתגלגלות
על סיפון טיטאניק.
אולי עדיף היה להישאר רדום
כמו האריה הרמת-גני
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|