דנה אגם / פרידה |
אני מרגישה שהם עומדים
לי עם סטופר מעל הראש,
מודדים,
צועקים לי: נו, נו!
מעניין מה היו אומרים לו היו רואים אותי
עכשיו, יושבת על הספה השחורה
בחולצה הורודה
ובוכה עם כל הגוף,
עם קולות,
לב נשפך החוצה
בקילוחים דקים וקבועים של מלח
כאילו קברתי מישהו אהוב מאד
הם לא יודעים שאת עצמי
קברתי שם,
שגם עליי אני בוכה
ועליך.
25.5.22
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|