פצצת תבערה לתוך הפנים,
כשהחתול חתך את עצמו לרצועות
הנער הקט קונן ימים ולילות,
לבסוף חתך לעצמו את הפנים
אבא שלו צעק עליו שהוא ילד מפגר -
"עשיתי אותך כל-כך יפה,
באיזו זכות אתה מכער עצמך?"
"אני שייך לי" ענה הנער הקט,
"לא ולא, אתה שייך לי,
הביצים שלך שייכות לי
ולכן אני אוחז בהם חזק עד שכואב,
איפה היית היום בלעדיי?"
"רב גדול"
"אתה חושב ככה, היית מת או הומלס"
"רב גדול"
"אין לך שכל להיות רב גדול
ומי בכלל היה רוצה שתהיה רב שלו,
הרי אתה טינופת, בוץ על סוליה,
תגיד תודה שאתה בכלל חי"

מי בכלל רוצה חיים כאלה?
מי בכלל רוצה לחיות ככה
הזמן קצוב והמסע היה ארוך
ובעזרת השם, כמו שאומרים הכוכבים,
הוא לקראת סיום

"מפגר! מה זה המחשבות האלה?
רק מפגרים רוצים למות, אתה מפגר?
אתה צריך להיות גיבור, ג'דה,
לא ילדה קטנה מתבכיינת"

"אם לא תקנה לי גלידה,
אני אהרוג את עצמי" ניסה אביו לחקות,
"החיים קשים לי כי אין לי גלידת פיסטוק,
אני רוצה למות כי נגמר הפיצה במקרר"

"אני לא אוכל פיצה"
"למה לעזאזל לא?"
"הרב אמר זה לא כשר"
"איזה צדיק, אבל להדליק סיגריה בשבת,
אתה יודע, ומה שהיית כשהיית קטן"
"התבגרתי, החכמתי"
"ההפך! הפכת יותר גרוע!
חבל שלא השפרצתי אותך לקיר! טינופת!"