אוהב לשתות.
לא יודע, זה עושה לי טוב.
לפעמים אני מרגיש מטומטם לגמרי,
אבל מבסוט.
רוב הזמן אני סבבה, מרגיש טוב,
אפילו כותב קצת ועוד דברים.
ברור שאני משלם במידה כלשהי באינטליגנציה שלי,
אבל לא אכפת לי, כי אני שמח.
מה שווה להיות נבון - פיקח וכ'ו
אם אתה בדיכאון ובא לך להרוג את עצמך?
לא שווה.
אולי זה גן-עדן של שוטים,
אבל אני מעדיף אותו על גיהינום של גאונים.
חוץ מזה - אלוהים אוהב אותנו שמחים.
אלוהים אוהב אותנו שמחים בהרבה לאין שיעור
משהוא אוהב אותנו חכמים.
כי שמחה נובעת מאמונה וכל זה.
בכל זאת שותה, אז מה.
אם גראס היה חוקי - הייתי משתמש גם בו.
לא יכול להשתמש בו כי הוא יקר
בגלל שהוא לא חוקי.
פעם ביררתי מחירים בטלגרם,
נדמה לי ככה קוראים למקום הזה.
מחירים בשמיים.
גם פוחד קצת מאנשים שעוברים על החוק,
יש להם כללים אחרים.
אז לא.
כל הזמן שומע מוזיקה מזרחית.
לפעמים קצת מגוון במוזיקה אחרת.
אוהב מוזיקה שמחה, אפילו שהיא כבדה.
שנות התשעים השאירו אחריהם הרבה מוזיקה דיכאונית -
לא אוהב,
למרות שהייתי מאזין לה הרבה בזמנו.
תקופות ארוכות מאוד הייתי עצוב,
אפילו דיכאוני מאוד.
אמונה ומחשבות חיוביות וערק
עוזרים לי להיות שמח.
אני אוהב להיות שמח.
אלוהים אוהב אותנו שמחים.
אני חי כמו סטלן וזה סבבה מבחינתי.
תמיד הייתי אאוט-סיידר, כלומר שונה,
אז אם כבר להיות כזה - אז שמח.
אמונה ואהבת חינם ובכלל אהבה
מחזקים אותי מאוד,
כי זה טוב לאהוב,
מי שאוהב - מקבל אהבה מהבורא.
עדיף לאהוב מאשר להיות נאהב, בכל המובנים.
אני אוהב הכול!
אפילו את האויבים שלי.
אחלה-בחלה. |