זר בן בלי בית / רק הזריחה |
פתאום נגעתי בציפוי של החיים
בלשון רטובה, היא נדבקה
לקצה הטעם, לא יכולתי
להתיק אותה משם
טעם מתכתי מתיך אותי לחתיכות
של חיים מלוחים ארוזים לטייק אוואי
אל תכעסי שאת לבד
אל תתעצבי שהכול החמיץ,
נכון שאיחרתי מאוד
טעיתי בדרך
התעלמתי מהטיפים טיפ טיפה
אז מה
אני רק השליח
רק הזריחה.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|