|
חלמתי שנשרו לי כל השיניים
ולא התעוררתי מחלומי זה הרע
המשכתי לישון ולישון
בעניין, בשלווה
השיניים נשרו במכת-מחץ אחת
נפלו לקופסה ממתכת
לתוך תיבת משאלות
נדחקו אל מתחת לכר
מן המראה בוחנים את פני:
חומת-חניכיים קירחת
שתי שורות בוורוד
ניבים חסרים
לוקקת לשוני בחמדה את שפתיי
מטיילת על גבעות חשופות
הלוך ושוב
הלוך ושוב
אני מגיבה מיד-
שקולה
רצינית
מוצצת דייסה
לשה שמנת
הופכת אומצה בקצה הלשון
לא מבחינה בשום בעיה
הכול נראה תקין ונפלא
וכשאני מתעוררת לפתע פתאום
אני בוהה
אני תוהה
"היה או לא היה" |
|
|
אהבתי לחם,
אהבתי גם פול,
אבל את התחת
המכוער של המורה
שלי עם החטטים
והפצעים
המוגלתיים בכל
מיני צבעים
אהבתי יותר
מכל.
משורר הבית של
התנועה הלאומית
הארץ ישראלית
החדשה (לח"י 2 -
דור ההמשך -
סניף גבעתיים) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.