|
אין מצב
שזה המצב,
כל הזמן שמח או מאוכזב.
האדישות
יותר גרועה.
אז מרגישים, בלית ברירה.
אני רוצה
להפסיק לקחת
חלק במשחק הזה.
אבל חושב
שהמצב
לא תלוי בי, רק בסביבה.
קשה לי.
אני מאושר.
כל יום עושה אותו דבר.
רע לי.
אני שמח.
עובר הזמן ולא צומח.
האם
כל כך נורא?
או שאולי אני דרמטי.
האם
זה ישתנה?
לא משנה. לא משנה.
כנראה
זה החיים
ואישאר פסיכוטי.
האם
אני מדחיק
או משלים עם המצב?
קשה לי.
אני מאושר.
כל יום עושה אותו דבר.
רע לי.
אני שמח.
עובר הזמן ולא צומח.
זה משתלם.
אני חושב.
גם ככה זה ברירת מחדל.
זה עדיף
מלא לבחור.
ואם בחרתי, אז לחיות!
קשה לי.
אני מאושר.
כל יום עושה אותו דבר.
רע לי.
אני שמח.
עובר הזמן ולא צומח. |
|
|
שלום!
רציתי להתנצל על
מספר דברים. אני
יודעת שיש דברים
שהם פשוט איומים
ושפשוט אסור
לעשות, אבל אני
עשיתי אותם,
ואני מרגישה
מושפלת. אבל
למרות זאת, אני
יודעת שזה לא
טוב לעשות את
זה, אבל אני
חייבת, אני פשוט
מוכרחה!
אז אולי השלב
הראשון הוא
להודות:
שלום, אני
תרנגולת, ואני
מכורה ללכתוב
סלוגנים. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.