לילה הולך, לילה בא
כל הטררם-טררם של מוזיקה מזרחית,
שיעורי דת ופוליטיקה
מרגיש כמו פקמן, אשכרה,
חדרים חשוכים, נקודות משחק,
גלולות ושיטוטים בין קירות
שרוע על פני ים רגוע,
עבר עוד שבוע.
>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>
מילים יפות של שירים,
על פני הים צפים
ענני ברכה על אדמה צחיחה,
עולם אחר חלמתי, לא רציתי להתעורר,
את החלום שכחתי וקמתי לבוקר קודר.
>>>>>>>>>>>>>>>>>
על ספסל אני יישן,
מעלי עננים חולפים נוגים-נוגים
הולך הביתה שלי, לא ממש החלפתי מקום,
ביתי הוא ספסל אשר בשדרה

על הקיר תלויות תמונות,
עיניים קורנות, שפתיים מחייכות
בולע גלולות והולך לישון,
על מיטה אשר בדירה

חולם על עולם אחר, לא רוצה להתעורר,
את החלום שוכח ומתעורר לערב קודר.
>>>>>>>>>>>>>>>>>>>
על ספסל שבדירה,
על מיטה שבשדרה,
חרש עומד, חרש יושב, חרש חושב.
>>>>>>>>>>>>>>>>>
זו אותה נעל הבית,
שהולכת אתי לכל מקום, גם למכולת
זה מרגיש כמו סוף הדרך,
לא מאמינים לי, מקניטים אותי.
>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>
על אם הדרך אני יושב,
מחכה לאוטובוס שלי שייקח אותי
כך לבד על המדרכה,
אף-אחד לא מלווה אותי

מתפרקד, מזמזם נעימה,
נים-נים, זו שפה זרה
לא מבין מילה,
אבל זה מרגיש לי כמו נעימה של פרידה
כמו ארץ רחוקה,
עולם אחר שחלמתי ולא זכרתי
יקום מקביל, צורת קיום שונה.