|
מילים ששתקנו-קמות לתחייה
מילים שאהבנו- שורטות בגוף והנשמה
המבט שעל הגבעה נגוז ונעלם
אותיות של טל ומטר -נותרו יתומות.
ידיים שנגעו עיניים שדיברו
שותקו ועימם שותקה המנגינה.
מכל המילים ששתקנו
מכל המבטים שאהבנו
מכל השפה שהקמנו לתחייה
בעינה נותרה השאלה
לאן נעלמה האהבה?
@ |
|
|
אז אמרתי
לה-וואללה את,
כבר עשרים שנה
אני גנן ועוד לא
ראיתי פרח יפה
כמוך
אז היא ענתה לי
-
וואללה כבר
שלושים שנה אני
מחרבנת ועוד לא
ראיתי חרא כמוך!
מיומנו
של ערס |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.