מיכאל סברה / פרי עץ נצור |
אנשק את דמותך
אנצור רגעים לקחת אתי
אבקש סליחה,
שוב ושוב ושוב
זה עולם שקר, ילדה,
הכול פה אשליה
אם הייתי יודע שזה ייגמר,
הייתי מחבק אותך יותר
לא סתם הבטתי בך כל הזמן,
החיים חולפים בלי ששמים לב,
הקדשתי כל שניה לאהוב
לבך גדול יותר מ-כל הקליפות,
בלבך הרגשתי נאהב ואוהב,
מקום חמים, נעים ובטוח
נשאר הרבה כשאני לוקח אתי,
עת החרב תתנופף מעל ראשי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|