אם בארזים לא נפלה השלהבת
והטל לא יבש בעלי הכותרת
עוד תקח את ראשי השמוט לחיקך
ותאמר ותחזור שאני רק שלך.

עת הלכת ממני שפוף וכואב
לא ידעת אם מרצון אתה עוזב
שכן הלמו ופגעו ורמסו ושיברו
את לבך הזך, הטהור, הבתולי לי רמסו

לא לקחת דבר, לא שלי, לא ממני
ולו רק נשארת הייתי עודני
ואני מלקטת פרטי יום חולין
ואתה נשאב בחושך לדמות אפלולית

כשמיררת בבכי כשהמשכתי לחזור
הבטחתי לשכוח והבטחת לזכור
כי עוד לא כבתה בי השלהבת
ועוד לא נשרף בך האור
אז אמשיך, אז אמשיך לחזור.