הרגע הזה בין הלבד ללא לבד
המצוק תלול והגעגוע לקרקע יציבה
עמוק עמוק
כי אחרי רגע אחד בו את לא לבד בכלל
הלבד מרגיש מאוד
לבד.
כאילו יכולת להמשיך במדבר בלי מים עוד 40 שנים עד הטיפה הזאת
שפתאום נפלה ישר על השפתיים.
ואולי זה בכלל היה תעתוע ולא היו מים ומדבר ולבד ולא לבד.
אבל היובש בשפתיים מספר שמאוחר מדי,
את צמאה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.