הנרי ג'וי באפט / את ואני |
כשהשמש חזקה והיא שורפת,
את מסתנוורת, אני בקושי רואה
האיש עף עם השלכת,
ארצות רחוקות, עולמות אחרים,
כאן אנחנו נשארים
ואין מספיק אותנו להישאר בחיים
אנשים מסיימים, חיים חדשים פורחים,
גשמים וחמסינים,
ילדים פוקחים עיניים ומגששים
אנחנו שניים, אנחנו לא נפרדים,
גופנו יורד אל הקבר,
אנחנו שואלים לאן אנחנו הולכים.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|