|
כשאני יורדת במעלית
אני חרדה
אני רועדת
אני נזכרת
ביוסף בבור
כשאני מתקלחת
אני חושבת
על כל טיפה וטיפה
חוסכת במים
יותר מסתבנת
פחות שוטפת
איני שוכחת
את המצור
כשאני אוכלת
אני מקמצת
מלקקת את גביע הלבן
בכל דפנותיו
מכל צדדיו
מדביקה פירורים
לקצות הידיים
טורפת
זוכרת את הרעב הגדול
פחדים היסטוריים
בחיי היום-יום
קשים מחרדות היום-יום |
|
|
מי שאמר שיש
סיכוי להדברות
ויש תקווה לשלום
שיפגוש אותי
במחסום של
טולכרם, נלך
לנגב חומוס. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.