כבר שנתיים עברו
ואני בבית
סגור
לא רואה אנשים
די משעמם
גמור
חושב מחשבות
על חופש בחירות
מסתכל קדימה
הכל שחור
לא חולם חלומות
אין חברים רק אחת
המיטה,
מתעטף בשמיכת הגנה
חמימה,
מניח ראשי על כרית
רכה שמלטפת אותי ואומרת
אל תדאג אני כאן בשבילך
תעצום את העיניים
יש רעש
לא נורא
תתעלם,
תעלם מהעולם
רק לכמה דקות
אולי חצי שעה,
אפשר גם יותר
תוותר
כאשר אתה ישן
הזמן עוצר
המגע החם האנושי שלה
מרדים אותי מהעולם
פשוט למות עליה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.