|
מהי הדרך
החיים כואבים בברכיינו
סודקים יציבה
ומכופפים את הנותר
<וגם מתופפים על השפיות
אבל מי סופרת>
לנקודה בה שירה יכולה להיות
נבואת זעם
או
חזיון תעתועים
הגידי,
לכשיגיע האור הגדול
האהבה הזכה
הניצחון המוחץ
קול התרועה-
האם תפתחי את הדלת?
(2014) |
|
|
אהבנו לשכשך
במים הקרירים
ולגעת אחד לשניה
בדלדולי העור
שבין הרגליים.
"זה לא ביצים"
היא אמרה לי,
אז בלעתי אותם
בלי לחשוב
פעמיים כדי שלא
תרגיש לא בנוח.
אביה האיום
בזכרונות מכלבתו
האהובה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.