טל בלומשטיין / ויהי ערב |
ובו אני יכולה לברוא מציאות.
ויהי בוקר ויהיה ערב
ומיטה גדולה
עם סדינים קרירים
בתוכה גוף חמים
שעוטף אותי,
לוחש לי באוזן
מילים לחות ושירה.
אני נשרטת מהזיפים
וממנו. נשרטת מאוד.
אני לוהטת.
קמה מהמיטה וחוזרת
עם כוסות מים קרים,
מצמידה את הכוס ללחי
לשיכוך מקומי.
הוא מתיישב לצידי
ומנשק אותי
בפה קריר וצונן.
ויהי ערב ויהי ערב
ויהיה ערב.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|