אישה זקנה אמרה לי
שאילו הייתה יכולה להחזיר את הזמן אחורה
או לדבר עם עצמה כשהיא צעירה
הייתה יודעת שכצעירה
כדאי לה לנסוע מכאן
למקום אחר, אולי אפילו רחוק,
כי כאן זה לא מקום טוב

אבל החיים נגררו מיום ליום,
מאשליה לאשליה
והיום היא מצטערת
אילו רק כשהייתה צעירה -
הייתה נוסעת מכאן

אולי באמת הגיע זמן לנסוע מכאן,
אני חושב כשאני משוטט ברחובות,
מעשן סיגריה ורואה את
בנייני הבטון ומכוניות המתכת
פלדה וזכוכית בכל מקום,
האספלט שחוק והפך אפור בהיר,
גללי יונים בכל מקום -
על הרכבים, על הקירות החיצונים של הבתים
ברושים גבוהים ונואשים,
כי שתלו אותם בערוגה קטנה חסרת מים
וחתולים נאנקים למים,
משוטטים רצוצים עם לשון משורבבת,
ב-חום הקיץ הזה
בחורף הם קופאים מ-קור

אולי הגיע הזמן לנסוע מכאן,
אני חושב בעודי חולף ברחובות,
כמו צל, כמו דחליל מתכת
נשים עם איפור גרוע חולפות על פניי,
לבושן זול ולא מחמיא,
עיניהן חלולות
ולגברים אין דבר ב-קודקוד

אולי הגיע זמן לנסוע מכאן,
אולי גם לא לחזור.