מפליג באישון שדה כותנה שחור
ים של כלום מפליג לו בקור
ממריא וצולל כרב חובל
אומץ כזה עולמות מחולל

קור ושלווה נטול מחשבה
רב חובל תר אחר התקווה
נאבק על חייו דם שם ניתק
לאורכו של חלום עוד תיק שנגנז
הזמן לו חולף, הוא לא מיואש
מאבד ת'תקווה ומתחיל מחדש
עם אפסות כוחו כרע על ברכיו
ניסיון אחרון קורא הוא לסתיו

שלווה באישון, אדישות משתקת
עוד רב חובל בוהה בו בשקט
עוד מעט הוא יצרח ומיד בורח
עוד אכזבה איתו הוא לוקח


ובצל הדממה, עומם את עיניו
רעם נשמע ואורו עיניו
זוהי רק עגלה, כרטיס למפלט
הוא לא ישרוד אם יישאר מות יומת

למרות סיכוייו, שולף את חרבו
ובלו היסוס מסלק מושיעו
לא ת'שם מחפש ולא ת'גבורה
אבדה התקווה ומהיא תבוסה
ובצל השאול עגלת המפלט
ילחם עד הסוף גם אם גורלו נחרט
נשכב על אם הדרך לגורלו מוכן
יקבלו כפי שיהיה ללא תנאי ובראש מורם

תמיהה באישון בנפילה מתרסקת
עוד רב חובל בוהה בו בשקט
בכה וצרח ולא, לא ברח
וכתב הסתרים בפניו נחשף


ברקים רעמים באישון לילה מופיעים
להבה פורצת וגשם חמים
ובין עננים כוכבים ולבנה
היקום הוא גדול ולטבע נשבע

קווי מטאור בצבע כחול
סימפוניה קלה של נייר ומכחול
לאור המופע עיניו לא פקח
נפשו הלכה וגופו נזנח
על גופו שרועה עכשיו היא הבוכה
נזכרה מאוחר סימנים לא קלטה
נתנה לזה לקרות ראתה בלי לראות
למה נשאר כשיכל לחיות

בוכה באישון, לא תדע עוד לישון
עוד רב חובל נכשל בניסיון
שלו ואדיש הוא לא יברח
סודו התגלה, ליבו נפתח