רמי פוגץ' / מכתב לאחותו של מישל |
מה שנשמר הוא המפגש כאן ועכשיו
בין קווי עולמינו בזמן ובמרחב
השאר שברי חרסים
רסיסים בבשר שכואבים כשקר
השאר בדברי הימים נבלעים
או בשארי הבשר שנותרים לבדם
שותתי דם,
זוחלים לאותה תחנת האיסוף
במהירות הקבועה שבה עוברים כולם בעולם
תוהים האם כבר תם זמנם
אחרי שהמילים יתפוררו
והביטים יאבדו בענן עשן
יישאר המפגש הזה
חבוי מאין-כל, ביש הגדול
כבאר במדבר
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|