שירי עצב ויגון מתנגנים חרש מהרדיו שלי
נדמה שהכול בסדר
אל שובך היונים חזרה היונה ובפיה בשורה,
מ-ערים רחוקות הגיעה, צלחה את הקרה והגשם והרוחות
והתמקמה חרש בשובך שלה אשר אצל חלוני
בפיה בשורה כי העולם שקט ונפקחו העיניים
עת ירח היכה בשמש ויצר בה מכתש של קרח
העולם נדם ממעשהו,
אנשים מצאו עצמם ללא דרך מוכרת
וחיפשו בארגזי מחסנים - זיכרונות להיאחז בהם
וחיפשו בנקיקי מוחם יהלומים ש-דהו מזמן
וחיפשו את המנגינה שתרקיד להם את הלב
כל המנגינות בעולם - נדמו
אף ציפור לא צייצה בשום פינה
אולי האמת טמונה עמוק -
אך לא הגיעו עשרות שנים למעמקים שכאלו
הלו צגי המחשב והטלוויזיה והטלפון שטוחים ורדודים,
באופן מוחלט
היא ראתה את הציפור במעופה. |
