ממתי שעזבת את הבית
נותרה בקרבי צעקה
דבר כבר לא בטוח
אני שוקע לעצב נורא
רק אתמול היינו רק שנינו
נדמה היה שזה לעולם
אך בתור אחד אני לא מצליח
לתפקד כמו בן-אדם
אמרת שאני זה לנצח
אמרת שאין לי מה לפחד
כי תמיד תהיי לי עוגן
ואני אהיה לך חולדה רקובה
בבוקר היום כבר מסתיים לו
שעות היום כמו מסלול מכשולים
מהזמן שאנחנו כבר לא שניים -
דעתי שסועה לגזרים
מיכל, אני מבולבל,
לא יכול להמשיך עוד כך הלאה
מיכל, אני מתייסר
חושב על התאבדות עוד הלילה
הו, מיכל
מהרגע שראיתי אותך
ידעתי את יחידה
כמוך לא אמצא אחרת
גם לא בעוד אלף שנה
כשנשקת לי על השפתיים
הרגשתי את משק כנפי השכינה
אך מאז שאנחנו לא שניים -
אני בתוך בועה אטומה
מיכל, הטובה בנשים,
איך יכולת לעשות לי את ככה
מיכל, אם טעיתי - אתקן,
רק תחזרי הביתה
הו, מיכל
כל יום דומה לשבועיים
אין בנפשי מנוחה
כשאת לא אתי אז בינתיים -
אני ביצה סרוחה
הו, מיכל, אני מזוין,
לא יכול כבר לרקוד כל הלילה
מיכל, זה מצב לא נסבל,
את לא יכולה להתעלל בי עוד ככה
הו, מיכל
מיכל
זה מצב מקולקל
את לא חוזרת
עליי את מוותרת
את אישה רעה
הלוואי שתתקלחי שעה. |
