בוקר שישי התחיל עם מכונת כביסה מקולקלת.

כל השבוע תכננו על המכונה, ממש בנינו עליה, ידענו שהילדה תהיה
ביום שישי בבוקר בבית הספר, ושהבית יהיה פנוי ונוכל לחגוג על
המכונה.

ודווקא כשבאמת באמת צריך אותה, ולא סתם בשביל כביסה מלוכלכת,
היא שובתת.

"מֶרֶד", קיללתי, "מֶרֶד אַלּוֹר!"

התקשרתי לזאב הטכנאי אבל הוא לא ענה. "מֶרֶד!" שוב הוא לא
עונה. "שייחנק הזאב הזה. שייחנק!"

הנחתי את הטלפון על השולחן ואז שמתי לב שבאקי כלב הזאב המגודל
של השכנים מסתובב בחצר שלנו שוב, ולא רק שהוא מסתובב, הוא רודף
אחרי התרנגולות שברחו מהלול.

"באקייי!"
"מֶרֶד אַלּוֹר!"
"באקיייי!!  אני אראה לך מה זה, אני אראה לך!"

צעדתי למחסן ולקחתי משם את רובה הציד.