|
עד אתמול עוד היה כאן
הכול בסדר.
נערות צעדו חבוקות ברחוב
בג'ינס קרוע
בשיער פזור
עם נייד ביד.
נעמדו מדי פעם
מול חלון ראווה.
דמותן השתקפה
בתוך המראה
בתוך הזכוכית השלווה.
צילמו זו את זו
צילמו את עצמן.
בילוי של בנות
כדרך שיגרה
כדרך הטבע.
היום הן פוסעות בשיירה ארוכה.
זוג זקנים טיילו בשדרת-דולב שלווה.
טיילו יחדיו.
יד ביד.
אחזו זו בזה
כמעקה
כמתמך.
הזקן הראה לה דבר מה באוויר.
הביטה
הביטה עליו
הביטה אליו.
היום הם פוסעים בשיירה ארוכה
ללא מעקה
ללא מתמך.
התרופות נותרו על מדף במטבח.
תינוק בכיין
תינוק יבבן.
בפעם הזו
תלונתו מוצדקת.
פלומת-הראש הרכה
יד-האם הקרה
אינן מספקות
מחסה, הגנה.
השיירה נעה אט אט קדימה
השיירה הולכת אחורה בזמן. |
|
|
באתי לכבלים
אמרתי להם יש לי
רעיון גדול,
ענק, גאוני!
"מה?"
שאלו.
והתחלתי במצגת:
מכירים את המסך
הזה בנתב"ג, זה
שכל מי שמגיע
לארץ מצולם שם
ומוקרן לאולם
מקבלי הפנים?
איזה גדול זה
יהיה אם זה יהיה
ערוץ בכבלים
נטבגTV
הם אמרו לי שאני
אתכנן לוח
שידורים לקיץ
אבל שיהיה
אינטראקטיבי
בני סלע, חי
בפלורנטין חולם
על ניו יורק
סיטי...
ושר שירים... מה
לך עשיתי...
לה לה לה לה לה |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.