ואם את חושבת שהכל את יודעת,
מה משמעות החיים והאם יש אלוהים,
צריך לזכור שהכל כבר נאמר, הכל כבר נכתב,
כל מחשבה שלך נחשבה לפחות פעמיים עכשיו.
ואם תחשבי בהיגיון, זה לגמרי נכון,
סטטיסטית ואמפירית ובשיטת מחקר איכותנית,
גם משפט מטומטם שהמצאת על המקום,
עם היגיון, בלי היגיון, עם חרוז או בכוונה בלי,
הכל כבר היה, עבר, נגמר, ועכשיו במקסימום הוא חוזר על עצמו,
מסתובב בסיבובים ארוכים ומפותלים סביב מהותו.

ואני יודעת שתמיד חשבת שפילוסופיה היא שטות,
שלבזבז את הזמן בלחשוב על מישהו מהעבר שבזבז לעצמו את הזמן
זה בזבוז של פאקינג זמן.
אבל הנה עבר הזמן ואולי קצת טעית,
ואולי לא תפרסמי את זה באינסטגרם כמו שרצית.
אולי לא תדברי על עצמך בגוף שלישי כי למדת קצת פסיכולוגיה
ואת יודעת שזה ניסיון קטן לנתק את עצמך מהסיטואציה,
שהיא בכלל עצמך מדברת על עצמך ועל המחשבות שרצות לה בראש.

ואם כל זה נוצר רק משעמום זה מוכיח את כל מה שחשבת,
שאם יש לך מספיק זמן ומספיק חוסר בעניין את מתחילה לסבך את
הכל.
ושוב פילוסופיה ושוב רגשות ומה זה משנה כל דבר שקורה?
תפסיקי לתת לדעות להשפיע עליך,
תפסיקי לתת למדיה להשפיע עליך,
תפסיקי לתת לעצמך להשפיע עליך כי משהו בה בהחלט לא מוצא חן
בעיני. היא קצת שתלטנית.
את מפחדת מהכל מצד אחד ומתמסרת בקלות מצד שני.
תחליטי מה את.

ואני קצת מבולבלת מלהגיד מי אני כן אז אני אגיד לך מי את לא:
את כבר לא ילדה קטנה כי למדת לומר שלא טוב לך,
את עוד לא מבוגרת ולא למדת לשכוח.
חמודה, חצופה כשצריך, נחמדה לרוב,
סמכות זה מפחיד אבל זה גם טוב.
לא יפה ולא מכוערת, לא פותחת לזרים את הדלת,
לא שם ולא פה ולא יודעת להחליט,
ויודעת לומר שהיא לא שמאלנית.

אז אני אשכח רק לרגע את הכל,
את זה שכל מילה שאני כותבת נכתבה, את כל עניין המחשבה,
כי נכון לעכשיו המילה שלי לעצמי היא חשובה.
ואני אשכח מכסף עבודה מחשבה על העתיד אהבה זוגיות ילדים שלא בא
לי אבל יבוא לך
כי כל אלו סתם מילים, והן חשובות רק אם מי שאומר אותן חשוב,
או אם אני חושבת אותם, כי אני הכי חשובה.
אז אני אשכח הכל הכל חוץ מזה שאני יודעת לכתוב,
כי אם אשכח את זה הכל יחזור על עצמו בקרוב.