|
אני פותחת שוב ושוב את הדלת.
נכנסת יוצאת
יוצאת ונכנסת.
מציצה החוצה
מביטה לכל עבר
מעלה מטה
ימינה ושמאל.
בוחנת בקפידה את הדרך
בודקת הרחוב עד קצה קיצו.
הנפל הפור?
הנפל דבר?
הקלו המים?
הקלה היד?
ממרחק לא סביר
ממטחווי קשת
נשמע קול פיצוץ.
ירייה מהדהדת בכיכר העיר.
טיל נורה לאוויר.
נער מדווש על כידון אופניו
עלי דרך
בכביש ריק מאדם.
מדווש מדווש.
עושה דרכו אל מסילת הרכבת
תחנה אחרונה במסלול.
זקנה אוחזת ביד מזוודה.
מדדה והולכת.
במנהרת הרכבת
בא תינוק לעולם.
בטרם עת
בטרם זמן.
מוקדם מדי
בעיתוי העת
במנהרת הזמן.
שיירה הולכת במורד הדרך
נמשכת נמשכת.
העיר עומדת איתן על כנה
האם תעמוד על כנה
עוד דקה
בדקה הבאה?
פברואר 2022-דו"ח זמני. |
|
|
טוב.
נגיד אתם רוצים
להגיע
לאינשהוא.
אז תלכו חצי
מהדרך. עכשיו
תלכו חצי של
החצי. עכשיו
תלכו חצי של
החצי של החצי.
עכשיו תלכו חצי
של החצי של החצי
של החצי.
וזה ממשיך עד
אינסוף!!!
אי אפשר להגיע
לשום מקום
ככה!!!
כיבשי מפסיקה
לקחת שיעורי
פילוסופיה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.