בין פעימות הלב אני פוסעת
כתינוק המודד צעדיו
סהרורית מבטן בוקעת
מצולקת כאיש הלום קרב

דמותך מופיעה, מסקרנת
עת נשרפתי כליל כעוף חול
נפשי, בהיסוס, מתבוננת
דואה במרחב בלי ליפול

בשקט, אשיל שכבותיי
מאווים, כאבים, זיכרונות
לא אברור בקפידה מילותיי
לא אציב אל מולך עוד חומות

ידך, את לבי, עוד לופתת
במילותיך טמון כוחך
כשבויה אתהלך, משוטטת
בחדרים הנעולים בלבך

האחלום את דמותך לעת ליל?
משפתיך חיים עוד אלגום?
הן נפשי משוועת, נכספת
לגלות שוב את פלא התום