|
על הר מעוגל הוא מסתובב
והכל מחוץ תהום
אין גשרים
אין סיכוי לצאת משם
אין
חד וחלק.
עוד כמה עימו
זומבים שהולכים
זומבים ששבים
איכשהו נמנעה התנגשות
בזמן עבר
בזמן הווה
אך בעתיד?
אולי ההר גדול הוא
עיני רוחי לא ראו דבר
מלבד טרדה וחרדה.
הוא חושש להפוך כמותם
רוצה לאהוב, אבל לא בטוח שאותם
מתקרב לסף מושיט רגל
ו
ו
סתם,
זה משחק,
הוא לא ייפול
אין לו פחד גבהים.
עמוק מתחת
הם מתרוצצים כנמלים,
הסיטואציה מצחיקה אותו
אז הוא מחליט ללכת במסלול ההיקפי
הארוך
ארוך
מאוד
בינתיים
יש לי פנאי לחשוב... |
|
|
פעם אחת, בממלכת
הסלוגנין, לפני
שנים רבות, חי
לו סלוגן אחד
מאושר. הוא היה
מאושר, כיוון
שהיה לו הכל: כל
מה שסלוגן צריך
בחיים. וכיוון
שסלוגנין אינן
צריכין דבר, היה
סלוגננו מאושר.
זה
אוטוביוגרפיה,
דרך אגב.
(ללא כינוי) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.