|
לא שבתי לשיר שכתבתי
מאז שכתבתי
מזמן שנכתב.
מזמן שנכתב
נזנח על מדף
נשכח על שרפרף.
לא שמרתי עליו כיאות.
הנחתי לחתול לאכול השמנת
נתתי לתן לטרוף את הטרף
זרקתי אותו לכלבים.
איזו מין אימא אני?
שזונחת את בנה ברחוב-
בטרם נגמל
בטרם בגר.
עזוב לנפשו בזרועות זרים
נתון לגומלי-חסדים
נטוש בבתי אחרים
לגדול ולפרוח.
אם אתקל בו עכשיו ברחוב
האם אזהו?
והוא איש צעיר
שיער לפניו
בינה בראשו.
האם יזהני?
כיצד יסתכל בי
באמו-יולדתו-
שיר שבגר לבדו. |
|
|
בתור בן זונה
אין לי ריספקט
לפעמיים...
עו"ד שמעון
מזרחי, שר וידוי
קורע לב, באזכרה
השנתית לאנשים
שמתו לפני הזמן! |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.