שבט תשפ"ב
15.1.22
סודות בשירת "האזינו" - לטובת הפרט
בבני ישראל.
אלבר
נקר
ובכן, הגיע הזמן לגלות חלק מהסודות של שירת האזינו, ולאו
דווקא לפי הסדר. מסתבר שהשם, אדוני כל היקומים בתבל ואדון
הכול, חי מאז ומיתמיד ולתמיד. לנצח נצחים.
ציטוט שלו משירת "האזינו"- "חי אנוכי לעולם." ולתמיד! אלא מה,
יש בינינו כאלה, החושבים שמשום מה, הוא מת מזמן, ואם לא, אזי
פרש לגימלאות, שוכב על ערש דווי, מקבל קיצבת זיקנה מאלוהים
(הסגן שלו). מקבל קיצבת נכות פלוס קיצבת זיקנה, כי פרקליטיו
הצליחו לשכנע את ביטוח לאומי ביקום שלו, (כן, גם שם יש ביטוח
לאומי) שהוא נכה כפול כפלתיים, ולאחרונה, קיבל שבץ מוחי תוך
כדי שינה וכן, הוא ישן עד הצהריים באופן קבוע ולא מצליח להיגמל
מהרגל מגונה זה. גם כל הבעיות שלו מאז בריאת היקום, רק הולכות,
גדלות, ומעיקות עליו. בנוסף יש לו בריחת שתן מאסיבית, והוא גם
לא שולט בצרכיו, רחמנה ליצלן. צואתו נושרת ממכנסיו על ריצפת
חדרו הדל, הוא ערירי חסר כל, וכל מאמציו להשיב לעצמו את
נעוריו הדלים - עלו בתוהו. והכי גרוע מכל, הוא מסומם מכל
תרופות ההרגעה שהוא נוטל משירותי בריאות. כן, הוא רשום בכולן!
ובנוסף, הוא חסר הכרה מאז ומעולם, כתוצאה מתאונה קשה שהרסה את
כוחותיו הדלים והם הולכים ומדלדלים, כל רגע ורגע...
והכי גרוע, מלאכיו מבכים את מותו
בטרם עת!
ולמרות הכל, גם בנצרות וגם ביהדות, יש כאלה שמאמינים שהוא
עדיין בחיים איכשהו, אלא - שכולנו חושבים שהוא כבר לא
רלוונטי ולא אקטואלי.
ובכן, זאת טעות נוראה לחשוב
עליו כך!
חובה עלינו להביט במסמך הקרוי "ספר התורה" שהוא העדות היחידה
לכל מעשיו ונפלאותיו של השם, אדוני כל היקומים בתבל, ואדון
הכל, שהוא גם אלוהי ישראל.
מספר "בראשית" ועד לספר "דברים", מאדם הראשון (שהיה בעצם בן
אלוהים,
ושונה מאוד מאיתנו), דרך אבותינו ועד עצם היום הזה. וכשהשם
אומר על עצמו "חי אנוכי לעולם", פרוש הדבר ויתר על כן:
הוא על זמני, על מקומי ועל נסיבתי. רוצה לאמר, שהשם שהוא גם
אלוהינו, שולט ונמצא בכל הזמנים בתבל - תמיד! שולט ונמצא בכל
המקומות בתבל - תמיד! ושולט ונמצא בכל הנסיבות בתבל - תמיד
ולתמיד.
רק כדי לסבר את האוזן, מערכת השמש שלנו, נמצאת באחת מקצוות
גלקסיית "שביל החלב" שהיא רק אחת מגלקסיות, נבולות, חורים
שחורים וערפיליות שמרכיבות את היקום שלנו, שגודלו וגילו כ-14
מיליארד שנות אור.
להזכירכם - שנת אור היא גם זמן וגם מרחק. והיקום שלנו, יחד עם
כל היקומים האחרים - מרכיבים את התבל. אבל, כמו שהיקום שלנו
מתפשט לכל עבר (ראה "ההיסט לאדום"), כך גם התבל מתפשטת לכל
הכיוונים ולכול עבר.
אין לנו אפילו קצה חוט, לדעת מהו גודלה של התבל. כל זה כדי
לאמר את הדבר הבא: שהשם יכול לנוע קדימה ואחורה בזמן - כרצונו.
יכול לנוע קדימה ואחורה בכל המקומות בתבל - כרצונו, ולנוע
קדימה ולאחור בכל הנסיבות בתבל רבתי, כרצונו. הוא השליט והוא
אינו תלוי באף אחד כדי לעשות זאת. וכל זה מתומצת במילה אחת -
"לעולם". וליתר דיוק, בשלושת המילים הבאות - ציטוט משירת
"האזינו" - "חי אנוכי לעולם". המילה לעולם בשפתינו, משמעה תמיד
- בכל הנסיבות, בכול הזמנים ובכול המקומות.
הסוד הבא בשירת "האזינו" הוא, שאף אחד בכל תבל רבתי, לא יכול
לשנות את החלטות השם אלוהינו!
הציטוט המדויק בשירה, הוא - "ואין מידי מציל". לגבי המילה
"מידי" - טמונה שם, המילה "יד". ובכן, המילה "יד" היא גם תת
שורש (שתי אותיות) של המילה (לא ברית מילה) - "ידע", וגם כוח
פיזי של הזרוע (מילת "יד"). ובמילים אחרות - לא קיים כוח חזק
ממנו, ואין בלתו. לא בעבר לא בהווה ולא בעתיד. אף פעם! ואם
מישהו עושה דבר רע כלשהו, השם יעשה איתו חשבון. ואם אותו אחד
יעשה עוד ועוד שגיאות, בכוונה רעה, ובניגוד לדברים הרשומים
בספר התורה, החשבון איתו יהיה יותר קשה. ואם אותו אחד יחשוב
שהוא יוכל לצאת נקי מכך - הוא טועה טעות מרה מאוד. השם ישיג
אותו בכל מקרה, גם אם יברח לקצה התבל. ואם השם יחליט שהחשבון
הוא סופי - אזי אותו אחד יסיים את חייו. ואף אחד לא יוכל לעזור
לאותו בן אנוש לשנות את "גזירת הכתוב" לסופו המר. וזהו שנאמר
"ואין מידי מציל". הדבר הזה נכון גם, לגבי כל שאר יצוריי
האנוש, אשר שונים מאיתנו, והנמצאים בשאר יקומיי התבל.
ואולם!
מהו הסוד ב- "ה"- (הידיעה), שנמצא מעבר לשירת האזינו? ובכן,
גאולת הכלל וגאולת הפרט - הם תהליכים איטיים מאוד. ואם כל אחד
ואחד מאיתנו ירצה להאיץ את גאולתו הפרטית, נוכל להאיץ את
קידומנו. איך?- ע"י קריאת שירת "האזינו" בקול רם כל פעם שאחד
מאיתנו נכשל במשהו זעיר או גדול, וכדי להצליח בפעם הבאה באותו
עניין, פשוט נקרא את שירת האזינו. ועוד הרבה לפני זה - עלינו
לבקש ממישהו, לקרוא את שירת האזינו בקול רם. ציטוט: "שאל אביך
ויגדך, זקניך ויאמרו לך". ולאחר מכן, כאמור, נעתיק מסוף ספר
דברים את שירת "האזינו" על הכתב, או על המחשב. זה יכול להיות
כל אחד שהוא, אבל מבוגר מאיתנו, (אם אנו יתומים מאבותינו). ואז
נוכל לדקלם שירה זאת בקלות רבה, ולהבין אותה היטב במשך הזמן.
וזאת, בסוף תפילת "קדש לי כל בכור" ו"שמע ישראל", ולפני שאנו
יוצאים לעבודה. הזמן הכי טוב להנחת התפילין הוא בבוקר. אפשר גם
להניח תפילין עד השקיעה. כאמור, בכל הנחת תפילין אנו קוראים
לפחות את תפילת "קדש לי כל בכור" ואת תפילת "שמע ישראל." ולאחר
מכן, כשאנו עדיין עטויים בציצית ובתפילין - נדקלם את שירת
"האזינו". אחרי כמה פעמים של דיקלום בעל פה, נתחיל להבין את
שירה זאת, לפניי ולפנים. מ-אלף ועד תו.
וכשמשה רבינו לימד את בני ישראל דאז, את שירת "האזינו", והסביר
להם אותה, זה היה גם למען כל הדורות הבאים, כולל אותנו. אבל
הכי חשוב להדגיש שני דברים. א, שכל קידום לא יהיה מהיום למחר.
ו-ב, רצוי לדקלם שירה זו רק פעם בשבוע, לא בשבת, לא ביום שישי
ולא בחג ולא ביום כיפור, (אלא רק אם אתה רוצה וחייב, להפעיל
אותה לטובתך, באותו יום). מכאן נובע:
ש"שירת האזינו" היא מתנה לכל אחד ואחד מאיתנו שמעוניין
להשתנות לטובה, להתפתח בכל תחומי החיים ולחוות את גאולתו ואת
גאולת משפחתו הפרטית ללא עוני, ללא רעב, ללא מחלות וללא
מלחמות. |
