גילי ריד / עצוב במרכאות |
אני עצוב במרכאות
לא מעוניין לראות
מהר לכסות את הפנים
אני עצוב במרכאות
השמש עוד בקצה
מסמן לי לבוא
אני לא רוצה
אני לא רוצה לבוא
אבל אני רץ
החושך מאחוריי רק מתחזק
ומלפנים הבזק
של זכרונות, של אושר
של פעם כשהייתי עוד יכול להיתלות
על הסולם לא לפחד
שאם איפול
יהיה מי שיתפוס
אעצום עיניי בלי לראות
שמח ושלוש נקודות
התמלאה דמעות
טרם מלוחות
אשת לוט
רצתה לראות
מה הותירה שם בסוף
ולא תחזורנה לעולם
למרות שהיא הבטיחה לעצמה
לא תביט היא במראה הזו
מחרטות היא אכולה
והתגבשה בכל כולה
נמלכה בדעתה
ופתאום
עצרתי במקום
קפאתי
לא יכולתי לבחור
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|